אתיקה ובינה מלאכותית, האתגרים שבדרך

החששות האתיים גוברים ככל שהבינה המלאכותית מקבלת תפקיד משמעותי יותר בקבלת החלטות בתעשיות רבות סביבנו.

ההתלהבות סביב היכולת של הבינה המלאכותית לשפר יעילות, להוריד עלויות ולהאיץ מחקר ופיתוח התעמעמה לאחרונה עם הדאגות שמערכות מורכבות ובלתי שקופות אלו עלולות לגרום נזק חברתי רב יותר מאשר תועלת כלכלית. כמעט ללא פיקוח ממשלתי, חברות פרטיות משתמשות בתוכנות בינה מלאכותית כדי לקבל החלטות על בריאות, תעסוקה, אשראי ואף צדק פלילי מבלי לתת דין וחשבון על היעדר האתיות המובנת הקיימת במכונות אלו.

Thumbnail I created by playground ai

מצד אחד, התועלת שבבינה מלאכותית בלתי ניתנת לערעור. חברות משתמשות בבינה מלאכותית כדי לנהל נתונים עצומים לצורך קבלת החלטות אסטרטגיות, ובזכות היכולת לעבד נתונים במהירות, כלים אלה עוזרים למזער זמן ועלויות בפיתוח מוצרים חדשים. במקום מאות עובדים שמחציתם עסוקים בענייני הניירת וניהול הנתונים, ומחציתם השני עוסק בפיתוח המוצר הבא, פתאום כולם יכולים להתעסק בפיתוח, כי שאר העבודות הארוכות והמיותרות של תיעוד, ניהול נתונים, רשמים וכו כבר מתבצעות על ידי מכונות.

מומחים בתחום הבריאות רואים שימושים רבים אפשריים לבינה מלאכותית, בין היתר חסיכת עניין הניירת המתיש שמביא להעסקה של עשרות עובדים שלא יהיו נחוצים יותר, והם מצפים שההשפעה הגדולה ביותר תהיה בניתוח נתונים ואבחון. ואבחון משמעותו למשל, מחשב שמקבל את כל התסמינים של כל מחלה ואת התרופה לכל מחלה ויודע לאבחן מה בדיוק אתה צריך על פי התסמינים בלבד.

מצד שני, ישנן שלוש סוגיות אתיות עיקריות המדאיגות בבינה מלאכותית: פרטיות ומעקב, אתיות ואפליה, ואולי השאלה הפילוסופית העמוקה והקשה ביותר של העידן – תפקיד שיקול הדעת האנושי.

חברות שמפתחות או משתמשות במערכות בינה מלאכותית במידה רבה מפקחות על עצמן, תוך הסתמכות על חוקים קיימים וכוחות שוק כמו תגובות שליליות מצרכנים ובעלי מניות. אך מעטים חושבים שהממשל מסוגל לפקח גם הוא באופן הולם, על השימוש בכלים אלו.

בעוד באיחוד האירופי נוצרו חוקי פרטיות נוקשים ומסגרות רגולטוריות רשמיות לשימוש אתי בבינה מלאכותית, ממשלת ארה"ב כמעט ולא מתעסקת בעניין זה. ייתכן שיידרש מאמץ חינוכי רב כדי לאפשר לכל הסטודנטים ללמוד מספיק על טכנולוגיה וההשלכות האתיות שלה, כך שכאשר הם ינהלו חברות או יפעלו כאזרחים, הם יוכלו להבטיח שהטכנולוגיה תשרת מטרות אנושיות ולא תפגע בחיים האזרחיים ההוגנים.

חברות טכנולוגיה צריכות לחשוב ברצינות על המימדים האתיים של פעילותן, ואנחנו כאזרחים דמוקרטיים חייבים להשכיל את עצמנו לגבי הטכנולוגיה וההשלכות החברתיות והאתיות שלה – לא רק כדי להחליט מהן הרגולציות הנכונות, אלא גם כדי להחליט איזה תפקיד אנו רוצים שימלאו הטכנולוגיות הגדולות בחיינו.